איך משלימים עם אכזבה?

כולנו חווים אכזבות יום יום, חלקן קטנות וחולפות אחרי רגע וחלקן נשארות איתנו ומתקשות לשחרר.
מהי אכזבה בעצם? איך אפשר להשלים איתה ולהתקדם?

בתכל'ס, התחושה הנוראית של אכזבה נובעת מהפער העצום בין מה שציפינו שייקרה לבין מה שקרה בפועל:
הזמנתי מנה במסעדה שהייתה לי לא טעימה - התאכזבתי. למה? כי ציפיתי שהיא תהייה טעימה!
חברה שלי נפרדה ממני אחרי שנים של זוגיות- התאכזבתי. למה? כי הייתי בטוח שהיא האחת שלי.
ביקשתי העלאה מהבוס - התאכזבתי. טוב, כבר הבנתם את הפואנטה…

גם אני כמו כולם, התאכזבתי. לא פעם ולא פעמיים.
בת הזוג שלי אכזבה אותי, חבר קרוב אכזב אותי, לעזאזל, אפילו המשפחה שלי אכזבה אותי מדי פעם.
ומי אכזב אותי הכי הרבה? ניחשתם נכון, אני. אכזבתי את עצמי.
ציפיתי מעצמי ליותר, כי ציפיתי שמשהו יקרה בחיים שלי ואני לא גרמתי לו לקרות, וזה ההבדל הגדול.

אין סיבה אמיתית להתאכזב על משהו שאין לכם יכולת להשפיע עליו.
אם כך, מתי הסיבה לאכזבה היא מוצדקת?
זו שאלה מטומטמת! הרי כל אכזבה היא מוצדקת! השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא: האם היינו יכולים לפעול אחרת כדי למנוע את התחושה הזאת? וצר לי לאכזב אתכם (שוב) התשובה היא לא, לא יכולתם למנוע את תחושת האכזבה. אבל יכולתם להתמודד איתה, ואני אסביר בשני תרחישים:

תרחיש ראשון היא תחושת האכזבה שנובעת מהמחשבה שהיינו יכולים לנהוג אחרת כדי להגיע לתוצאה שמספקת אותנו. במקרה כזה האכזבה היא מעצמנו כי לא פעלנו כמו שציפינו ועל כן התוצאה- מאכזבת.
תרחיש שני הוא שעשינו כל מה שביכולתנו, ובסוף- התאכזבנו!

אם תשאלו אותי, התרחיש השני נשמע לי כמו משהו שאני יכול להתגבר עליו ולהמשיך הלאה. ניסיתי, פעלתי, ביקשתי, דיברתי, יצרתי, התאהבתי ובסוף - התאכזבתי.
עכשיו מגיעה הנקודה שיותר קל לנו להשלים איתה: עשיתי כל שביכולתי כדי להגשים את הציפייה וכל השאר כבר לא תלוי בי. לא אני אכזבתי את עצמי! עשיתי את המקסימום שלי, כל השאר כבר לא תלוי בי.
אם אני שלם עם האמירה הזו, יותר קל לי להשלים עם האכזבה, לזרוק אותה לאוויר ולהעיף לה בעיטה. נקסט פליז.

יש אנשים שיגידו - על מה אתה מדבר? מה אתה משוגע?! תראה כמה זמן השקעתי, הפכתי עולמות! ניסיתי וניסיתי והכל היה לחינם. איך אתה מצפה שאני לא אתאכזב?
אז זהו, אני לא מצפה שלא תתאכזבו. אני רק מצפה שתפנימו ותגיעו להבנה עם עצמכם שבאמת עשיתם את המקסימום והתוצאה כבר לא הייתה תלויה בכם. תקראו לזה כוח עליון, תקראו לזה יד הגורל, תגידו לעצמכם שזה פשוט לא הזמן הנכון. כך לפחות, תשלימו עם המצב ותמשיכו הלאה.

אתמול פיתחתי שיחה עם חבר קרוב. דיברנו על החיים, על אהבה ובין היתר גם על אכזבות והוא אמר לי: "אני כבר לא מצפה לכלום, בגלל זה אני אף פעם לא מתאכזב...". כאב לי. זה היה כאילו שהוא אמר לי שאין לו מטרות בחיים.
מבחינתי, הציפייה היא מטרה. אנשים שלא מצפים וגם לא מתאכזבים הם אנשים שלא יכולים להגיע למקומות, הם יישארו כלואים בקונכייה מגוננת כל ימי חייהם. אם אתה לא מצפה שמשהו יקרה ולא מאמין שמשהו יקרה, נחשו מה יקרה? כלום.

אל תפחדו מהאכזבה, קבלו אותה, היא תעצים אתכם, היא תלמד אתכם איך לתקן ואיך להשתפר.
תבכו, תצעקו ותצרחו לשמיים שלא הולך לכם, רק תעשו לעצמכם טובה- אל תפסיקו להאמין ולצפות.
לפעמים, כשמצפים ולא מפסיקים לנסות, זוכים למתנת שמיים והציפייה גם מתממשת.

Published by MISHTI.CO.IL - July 3rd, 12:59pm - 2020-07-03T12:59:57+03:00